מודל העסקים קנבס ושרשרת הערך הם שני כלי ניהול עסקים חשובים שמשמשים ארגונים בכל רחבי העולם כדי לתכנן, לנתח ולהפעיל את פעילותם. עם התפתחות הטכנולוגיה, שינויי השוק והאתגרים החדשים שצפויים להתרחש עד 2026, ישנו דיון נרחב על איזה מהכלים יהפוך ליותר רלוונטי ויעיל. בערך זה, אנחנו מנתחים את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהכלים, ומבטים על האתגרים והזדמנויות שצפויים להתרחש בעתיד הקרוב. מודל העסקים קנבס, שפותח על ידי אלכסנדר אוסטרוולדר ויוויאן קאפלאן, הוא כלי חזותי שמאפשר לארגונים לנתח את כל היבטי העסק שלהם. הוא מורכב מתשע רכיבים עיקריים: שותפים, פעילויות, משאבים, יחסי גומלין, סגמנטים של לקוחות, ערכים, תעלות, תעריפים וזרמי הכנסה. מודל זה מאפשר לארגונים לראות את כל היבטי העסק שלהם בצורה מובנת ומאורגנת, ולחשוב על האינטראקציות בין הרכיבים השונים. שרשרת הערך, שפותחה על ידי מייקל פורטר, היא גישה שונה לחלוטין. היא מתמקדת בתהליכים הפנימיים של הארגון, ומנתחת את כל השלבים הנדרשים כדי לייצר ולספק מוצרים או שירותים. שרשרת הערך מחולקת לשלושה חלקים עיקריים: פעילויות ראשיות, פעילויות תומכות ותשתית.
פעילויות ראשיות הן אלו שמבצעות את התהליכים העיקריים של הארגון, כמו ייצור, שיווק ומשלוח. פעילויות תומכות הן אלו שמבצעות תפקידים תומכים, כמו מחקר ופיתוח, ניהול משאבים אנושיים ומנהלי. תשתית היא האינפרסטרקטורה שמבטיחה את פעילות הארגון, כמו תשתיות טכנולוגיות, תשתיות פיזיות ותשתיות פיננסיות. מודל העסקים קנבס נראה יותר רלוונטי עבור ארגונים שפועלים בשוקים דינמיים ומשתנים, כמו טכנולוגיה, רשתות חברתיות ומשחקים. הוא מאפשר לארגונים לנתח את כל היבטי העסק שלהם בצורה מהירה ויעילה, ולהתאים את אסטרטגייתם בהתאם לשינויים בשוק. לעומת זאת, שרשרת הערך נראה יותר רלוונטי עבור ארגונים שפועלים בשוקים יציבים ומתחרים, כמו תעשייה, חקלאות ומשאבי טבע. היא מאפשרת לארגונים לנתח את כל התהליכים הפנימיים שלהם, ולשפר את יעילותם ויעילותם. עם זאת, ישנם גם אתגרים וחסרונות בכל אחד מהכלים. מודל העסקים קנבס יכול להיות מוגבל עבור ארגונים גדולים ומתקדמים, שכן הוא לא מתמקד בתהליכים הפנימיים של הארגון.
הוא גם לא מתאים עבור ארגונים שפועלים בשוקים יציבים ומתחרים, שכן הוא לא מאפשר להם לנתח את התהליכים הפנימיים שלהם בצורה מדויקת ויעילה. שרשרת הערך, לעומת זאת, יכולה להיות מוגבלת עבור ארגונים קטנים ומתקדמים, שכן היא מתמקדת בתהליכים הפנימיים של הארגון ולא בהקשר החיצוני. היא גם לא מתאימה עבור ארגונים שפועלים בשוקים דינמיים ומשתנים, שכן היא לא מאפשרת להם להתאים את אסטרטגייתם בהתאם לשינויים בשוק. בהתחשב בכל האתגרים והזדמנויות שצפויים להתרחש עד 2026, ישנו דיון נרחב על איזה מהכלים יהפוך ליותר רלוונטי ויעיל.