מאה ארגוני זכויות נשים ברחבי העולם מתריעים נגד ניסיונות לקשר בין תקיפות מיניות והגירה, וטוענים כי זהו ניסיון מסוכן להסיט את הדיון ולהפיץ גזענות. הארגונים, שפועלים למען שוויון מגדרי וביטחון נשים, מציינים כי הקשר הזה אינו מבוסס על נתונים אמיתיים, אלא משמש ככלי פוליטי כדי להסיט את תשומת הלב מהבעיות האמיתיות בחברה. ההתרעה נובעת מתופעה גוברת של פוליטיקאים ומדיה שמקשרים בין תקיפות מיניות למהגרים, ללא הבחנה בין קבוצות שונות. הארגונים טוענים כי הדבר גורם להעלאת גזענות, פחד ובריונות נגד מהגרים, ומעוות את הדיון על ביטחון נשים. הם מציינים כי תקיפות מיניות הן בעיה מורכבת שמקורה בחברה, ולא בהגירה, ושהיא דורשת פתרונות מעשיים ולא הסטת תשומת הלב. הארגונים מציינים כי נתונים סטטיסטיים מראים כי רוב התקיפות מיניות בוצעו על ידי אנשים מקומיים, ולא על ידי מהגרים. הם טוענים כי הקשר בין תקיפות מיניות והגירה הוא מיתוס שמשמש לצרכים פוליטיים, ושהוא פוגע הן בנשים והן במהגרים. הם קוראים לממשלות ולמדיה להימנע משימוש במונחים מפחידים ולהיעזר בנתונים אמיתיים כדי לפתור את הבעיות.
הארגונים מציינים גם כי הדיון על ביטחון נשים צריך להיות מוקד על פתרונות מעשיים, כגון חינוך, שינוי תרבותי, והגברת התייעלות של מערכת המשפט. הם טוענים כי הקשר בין תקיפות מיניות והגירה מסיח את הדעת מהבעיות האמיתיות, ומשמש ככלי פוליטי כדי להסיט את תשומת הלב מהמציאות הקשה שבה חיות נשים בכל רחבי העולם. הארגונים קוראים לממשלות ולמדיה להימנע משימוש במונחים מפחידים ולהיעזר בנתונים אמיתיים כדי לפתור את הבעיות. הם מציינים כי הדיון על ביטחון נשים צריך להיות מוקד על פתרונות מעשיים, כגון חינוך, שינוי תרבותי, והגברת התייעלות של מערכת המשפט. הארגונים מציינים כי הדיון על ביטחון נשים צריך להיות מוקד על פתרונות מעשיים, כגון חינוך, שינוי תרבותי, והגברת התייעלות של מערכת המשפט.