בשבועות האחרונים זעזעה קריסת קרן הגידור 'Archegos Capital' את עולם הפיננסים העולמי, כשהפסדיה העצומים בהיקף של 20 מיליארד דולר חשפו מנגנון נסתר שפועל מאחורי הקלעים של וול סטריט. התופעה הזו, המכונה 'קריאות שוליים' (margin calls), הפכה למושג מפתח בהבנת התנהגות השווקים בעת משברים פיננסיים. אך מה שמעניין במיוחד הוא העובדה שביטקוין, המטבע הדיגיטלי המוביל, הוא הנכס הראשון שבוול סטריט מוכרים כאשר הלחץ הופך לבלתי נסבל. מדוע דווקא ביטקוין? מה עומד מאחורי ההחלטה הזו? ואיך היא משפיעה על המשקיעים הפרטיים והמוסדיים כאחד? הסיפור של 'Archegos Capital' הוא לא סתם עוד מקרה של קרן גידור שהלכה לאיבוד. מדובר באירוע שממחיש בצורה הברורה ביותר את המנגנון העדין שבו פועלים השווקים הפיננסיים בעת משבר. קרן זו, שנוהלה על ידי ביל הוואנג, התמחתה בהשקעות ממונפות במניות טכנולוגיה ומדיה, תוך שימוש בנגזרות פיננסיות מורכבות. כאשר השוק החל לצנוח, הוואנג נאלץ להתמודד עם קריאות שוליים חוזרות ונשנות מצד הבנקים והברוקרים שלו.
כלומר, כאשר ערך הנכסים שבהם השתמשה הקרן כבטוחה ירד מתחת לסף הנדרש, הבנקים דרשו ממנו להזרים כספים נוספים או למכור חלק מנכסיו כדי לכסות את ההפסדים. אך כאן נכנס לתמונה ביטקוין. למרות שהוא נחשב לנכס חדש יחסית בעולם הפיננסים המסורתי, הוא הפך להיות הנכס הראשון שבוול סטריט מוכרים כאשר מגיעים למשבר. הסיבה לכך נעוצה במספר גורמים מרכזיים: נזילות גבוהה, תנודתיות גבוהה, ויכולת למכירה מהירה ללא תלות בשעות המסחר המסורתיות. בניגוד למניות או אגרות חוב, ביטקוין ניתן למכור בכל שעה ובכל יום בשבוע, כולל סופי שבוע וחגים. בנוסף, הוא נסחר במספר רב של בורסות ברחבי העולם, מה שמבטיח שניתן יהיה למכור אותו במהירות גם כאשר השווקים המסורתיים סגורים. התופעה הזו אינה חדשה. היא חזרה על עצמה במהלך משברים קודמים, כמו במהלך התרסקות שוק המניות בשנת 2008, כאשר קרנות גידור רבות נאלצו למכור את נכסיהן כדי לעמוד בקריאות השוליים. גם אז, ביטקוין לא היה קיים, אך נכסים דיגיטליים אחרים, כמו מטבעות קריפטו מוקדמים יותר, החלו להופיע בשוק.
כיום, עם התפתחות שוק הקריפטו והגידול המשמעותי במספר המשקיעים בו, ביטקוין הפך להיות הנכס המועדף על וול סטריט כאשר מגיעים למשבר. אך מדוע דווקא ביטקוין? התשובה טמונה במספר מאפיינים ייחודיים לו. ראשית, ביטקוין הוא הנכס הדיגיטלי הנזיל ביותר בעולם. הוא נסחר 24/7 ללא הפסקה, בניגוד לשווקים המסורתיים שפועלים בשעות קבועות. שנית, ביטקוין הוא נכס גלובלי שאינו תלוי בשום ממשלה או בנק מרכזי. הוא פועל ברשת מבוזרת שאינה נשלטת על ידי אף גורם יחיד, מה שהופך אותו לנכס אטרקטיבי במיוחד בעת משברים פוליטיים או כלכליים. שלישית, ביטקוין הוא נכס בעל תנודתיות גבוהה, מה שמאפשר למשקיעים להרוויח או להפסיד סכומים גדולים בפרק זמן קצר. תכונה זו הופכת אותו לנכס אידיאלי עבור קרנות גידור שמחפשות להשיג תשואות גבוהות במהירות. אך התנודתיות הגבוהה היא גם חרב פיפיות. כאשר מגיע משבר, המשקיעים הממונפים נאלצים למכור את נכסיהם במהירות כדי לעמוד בקריאות השוליים. מכיוון שביטקוין הוא הנכס הנזיל ביותר, הוא הופך להיות המטרה הראשונה למכירה.
תופעה זו מובילה לירידות חדות במחירו, אשר בתורן גורמות למשקיעים נוספים למכור את נכסיהם כדי למזער הפסדים. כך נוצר מעגל קסמים שלילי שמזין את עצמו ומחריף את המשבר. ההשפעה של תופעה זו אינה מוגבלת רק לשוק הקריפטו. כאשר קרנות גידור מוכרות ביטקוין במהירות, הן גורמות לירידות במחירו, אשר משפיעות על כל השוק. משקיעים פרטיים שמחזיקים בביטקוין רואים את ערכו צונח, מה שגורם להם למכור גם הם את נכסיהם. כך נוצר אפקט דומינו שמזין את עצמו ומחריף את המשבר. אך מדוע וול סטריט בוחרת דווקא בביטקוין ולא בנכסים אחרים? התשובה טמונה בנזילות הגבוהה שלו ובאפשרות למכור אותו במהירות. אך התופעה הזו אינה מוגבלת רק לביטקוין. היא חוזרת על עצמה גם עם נכסים דיגיטליים אחרים, כמו אתריום, ריפל, ודוגיות אחרות. עם זאת, ביטקוין נותר הנכס המוביל בשל היקף המסחר בו ובשל מעמדו כמטבע הדיגיטלי המוביל בעולם. הסיפור של 'Archegos Capital' הוא רק דוגמה אחת למנגנון הזה. במהלך השנים האחרונות, ראינו תופעות דומות רבות.
לדוגמה, במהלך התפרצות מגפת הקורונה בשנת 2020, שוקי המניות צנחו באופן חד, וקרנות גידור רבות נאלצו למכור את נכסיהן כדי לעמוד בקריאות השוליים. גם אז, ביטקוין היה אחד הנכסים הראשונים שנמכרו, למרות שהוא היה עדיין בתחילת דרכו. אך מה עומד מאחורי ההחלטה של וול סטריט למכור דווקא ביטקוין? התשובה טמונה במספר גורמים. ראשית, ביטקוין הוא נכס גלובלי שאינו תלוי בשום ממשלה או בנק מרכזי. שנית, ביטקוין הוא נכס בעל תנודתיות גבוהה, מה שמאפשר למשקיעים להרוויח או להפסיד סכומים גדולים בפרק זמן קצר. אך מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם תופעה זו? אחת האפשרויות היא להגביל את השימוש בנגזרות פיננסיות מורכבות, אשר מאפשרות למשקיעים לקחת סיכונים מופרזים. בנוסף, ניתן להגביר את הפיקוח על קרנות הגידור כדי למנוע מצבים שבהם הן נאלצות למכור נכסים במהירות כדי לעמוד בקריאות השוליים. אך האם ישנן אלטרנטיבות לביטקוין? בהחלט. נכסים דיגיטליים אחרים, כמו אתריום, יכולים לשמש כאלטרנטיבה, אך הם סובלים מאותן בעיות של תנודתיות גבוהה ונזילות.
בנוסף, ישנם נכסים מסורתיים יותר, כמו זהב או מניות של חברות יציבות, אשר יכולים לשמש כבטוחה בעת משברים. אך גם נכסים אלה אינם חסינים מפני ירידות חדות בעת משבר. אז מה צופן העתיד? האם ביטקוין ימשיך להיות הנכס הראשון שבוול סטריט מוכרים בעת משבר? התשובה לשאלה זו תלויה במספר גורמים. ראשית, ככל שיותר קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים ייכנסו לשוק הקריפטו, כך יגדל הלחץ למכור ביטקוין בעת משבר. שנית, ככל שהשוק יתבגר ויתייצב, ייתכן שתתפתח תרבות של השקעות ארוכות טווח שתתמקד פחות בתנודתיות ויותר בערך הפנימי של הנכס. אך בינתיים, התופעה של מכירת ביטקוין בעת משבר נראית כאן כדי להישאר. היא מהווה תזכורת לכך שהשווקים הפיננסיים הם מערכת מורכבת ורגישה, אשר יכולה להתרסק במהירות כאשר הלחץ הופך לבלתי נסבל. היא גם מהווה תזכורת לכך שביטקוין, למרות שהוא נחשב לנכס חדש יחסית, הפך להיות חלק בלתי נפרד ממנגנון השווקים הפיננסיים העולמיים. לסיכום, קריסת קרן הגידור 'Archegos Capital' חשפה מנגנון נסתר שפועל מאחורי הקלעים של וול סטריט: כאשר מגיעים לקריאות שוליים, ביטקוין הוא הנכס הראשון שבוול סטריט מוכרים.
תופעה זו נובעת מנזילות גבוהה, תנודתיות גבוהה, ויכולת למכירה מהירה ללא תלות בשעות המסחר המסורתיות. היא משפיעה על כל השוק, החל ממשקיעים פרטיים וכלה בקרנות גידור גדולות, ויוצרת מעגל קסמים שלילי שמזין את עצמו ומחריף את המשבר. אך למרות האתגרים, ביטקוין ממשיך להיות חלק בלתי נפרד ממנגנון השווקים הפיננסיים העולמיים, וייתכן שבעתיד ימצאו דרכים חדשות להתמודד עם התופעה הזו.