החיים שלי אינם שונים מהחיים של אחרים. לפחות זה מה שאני מנסה להאמין. אבל יש משהו בפחדים הקטנים, בשעות הלילה הארוכות, שמבדיל אותי. אולי זה רק דמיוני, אבל אני חושב שיש כאן משהו שיש לומר. לא רק עליי, אלא על כל אחד מהנשאר. החיים הם סדרה של מאמצים. חלקם מוצלחים, חלקם כושלים, וחלקם פשוט בלתי מובנים. אני מדבר על אלה שממלאים את שעות הלילה, כשהעולם שוקט, ושהמוח עדיין עסוק. אולי זה רק אני, אבל אני חושב שיש כאן משהו שיש לומר. הפחדים הללו אינם גדולים. הם אינם מונעים ממני לרדת מהמטוס או לעבור רחובות חשוכים. הם פשוט ישנים שם, בשעות הלילה, כשהעולם שוקט, ושהמוח עדיין עסוק. אני מדבר על הפחדים הקטנים, על החששות הקטנים, על האפשרויות הקטנות שממלאות את המוח. אני לא יודע אם זה משהו שיש לומר. אולי זה רק דמיוני. אבל אני חושב שיש כאן משהו שיש לומר. אני מדבר על החיים, על הפחדים, על המאמצים הבלתי מובנים. אני מדבר על החיים שלי, אבל אולי זה גם החיים שלך.