הטבח הקטלני בבית ספר קטן בעיירה טאמבל רידג' שבמחוז בריטיש קולומביה, קנדה, זעזע את המדינה כולה. המשטרה זיהתה את הירצחנית כאשה בת 18 עם בעיות בריאות נפשיות, שסיפחה את חייה ואת חייהם של שמונה נוספים. האירוע, שנחשב לאחד הקטלניים ביותר מסוגו בקנדה מאז 1989, מעלה שאלות על אופן הטיפול בבעיות נפשיות, גישה לנשק חם, ומעמדם של אנשים טרנסג'נדריים בחברה. המשטרה דיווחה כי הירצחנית, שזוהתה כאשה טרנסג'נדרית, הייתה ידועה לשירותים החברתיים והמשטרה עקב בעיות נפשיות קודמות. דיווחים מצביעים על כך שמשפחתה עברה קשיים, ומשטרה הגיעה למקום מספר פעמים לפני האירוע. אף על פי שמשטרה אסרה נשק מהבית, הוא הוחזר לבעלים לאחר בקשה. זה מעלה שאלות על יעילות חוקי הנשק בקנדה, אף על פי שהמדינה ידועה בחוקים קשים יותר מאלו של שכנתה, ארצות הברית. הטבח התרחש ביום שלישי, כשהמשטרה קיבלה דיווחים על ירי בבית הספר. תשעה אנשים נהרגו, כולל אמה של הירצחנית ואחיה החורג, שנמצאו בבית הסמוך לבית הספר. הירצחנית עצמה מתה מפציעה שגרמה לעצמה, לפי דיווחים. לפחות 25 אנשים נפצעו, חלקם קשה.
ראש ממשלת קנדה, מרק קרני, ביטל את השתתפותו בכנס הביטחון במינכן כדי להתמקד בטיפול בנפגעים ומשפחות הקורבנות. הוא הכריז על שבוע אבל לאומי, וציין את טאמבל רידג' כקהילה של עובדים, מורים, משפחות, ושכנים שדאגו זה לזה. הטבח מעלה שאלות על אופן הטיפול בבעיות נפשיות בקנדה. אף על פי שהמדינה מחזיקה בחוקי נשק קשים יותר מאלו של ארצות הברית, מקרי ירי המוניים עדיין מתרחשים. חוקרים מצביעים על הצורך בהשקעה בטיפול נפשי, זיהוי מוקדם של סימני אזהרה, ומעקב אחר אנשים עם היסטוריה של בעיות נפשיות. כמו כן, האירוע מעלה שאלות על אופן הטיפול באנשים טרנסג'נדריים, שכן הירצחנית זוהתה ככזו, ויש חשש שדיווחים על זהותה יובילו לסטיגמה נוספת. המשטרה ממשיכה בחקירה כדי לזהות את המוטיבים מאחורי הטבח. עד כה, אין מידע על קשרים עם ארגונים טרוריסטיים או מוטיבים פוליטיים. במקום זאת, החוקרים מתמקדים בהיסטוריה הפסיכולוגית של הירצחנית, ובאפשרות שבעיות נפשיות לא טופלו כראוי. המשפחה, שסבלה מקשיים כלכליים וחברתיים, הייתה ידועה לשירותים החברתיים, אך לא ברור אם הם פעלו בצורה מספקת כדי למנוע את הטרגדיה.
הטבח בטאמבל רידג' הוא הזכרון הקטלני ביותר מסוגו בקנדה מאז 1989, כאשר סטודנט ירה והרג 14 סטודנטיות במונטריאול לפני שהשליך את עצמו מהחלון. אף על פי שמקרי ירי המוניים נדירים בקנדה בהשוואה לארצות הברית, הם עדיין מתרחשים, ומעלים שאלות על יעילות חוקי הנשק. חוקרים מצביעים על כך שבקנדה יש יותר בקרה על רישוי נשק, איסור על נשק אוטומטי, ודרישות קשות יותר לרכישה, אך זה לא מנע את הטבח. המשטרה ממשיכה בחקירה, ויש ציפייה שתהיה דיון ציבורי נרחב על אופן הטיפול בבעיות נפשיות, גישה לנשק, ומעמדם של אנשים טרנסג'נדריים בחברה. הטרגדיה בטאמבל רידג' תזכיר לקנדים את הצורך בהשקעה בטיפול נפשי, זיהוי מוקדם של סימני אזהרה, ומעקב אחר אנשים עם היסטוריה של בעיות נפשיות. כמו כן, היא תעורר דיון על אופן הטיפול באנשים טרנסג'נדריים, וצורך להפחית סטיגמה נגד קהילה זו. הטבח בטאמבל רידג' הוא הזכרון הקטלני ביותר מסוגו בקנדה מאז 1989, ועלול לשנות את הדיון הציבורי על אופן הטיפול בבעיות נפשיות, גישה לנשק, ומעמדם של אנשים טרנסג'נדריים בחברה.