השנים האחרונות רואות התחזקות משמעותית בשיתוף הפעולה בין איראן לרוסיה, וזאת דרך אזרבייג'ן, מדינה הקשורה באופן אסטרטגי לשתי המעצמות. הסכם הכוח החדש בין שלוש המדינות, שזכה לתהודה רחבה בעיתונות הבינלאומית, מצביע על שינוי משמעותי במפת הכוחות באזור הקווקז ובמזרח התיכון. ניתוח זה יסקר את היבטים המרכזיים של ההסכם, את הסיבות לשיתוף הפעולה, ואת ההשלכות האפשריות על האזור והעולם. ההסכם בין איראן לרוסיה דרך אזרבייג'ן נחתם לאחר שנים של משא ומתן סודי, ומצביע על רצון משותף לחזק את הקשרים הכלכליים והאסטרטגיים בין שלוש המדינות. אזרבייג'ן, שמשמשת כגשר בין איראן לרוסיה, תופסת תפקיד מרכזי בהסכם זה, וזאת הודות למקומה הגאוגרפי האסטרטגי וליחסיה הטובים עם שתי המעצמות. ההסכם כולל מספר היבטים מרכזיים, ביניהם שיתוף פעולה צבאי, כלכלי ותשתיתי, שמטרתם לחזק את האינטרסים המשותפים של שלוש המדינות. איראן, שסובלת מאמברגו בינלאומי ומהתקפות כלכליות, רואה בהסכם הזה הזדמנות לחזק את מעמדה האסטרטגי באזור. רוסיה, מצידה, רוצה לחזק את נוכחותה באזור הקווקז ולהתחזק מול המערב.
אזרבייג'ן, שמשקיעה רבות בפיתוח תשתיות ובעסקים עם שתי המעצמות, רואה בהסכם הזה הזדמנות לחזק את הכלכלה המקומית ולהפוך את המדינה למרכז כלכלי ואסטרטגי באזור. ההסכם כולל מספר היבטים מרכזיים, ביניהם שיתוף פעולה צבאי, שמטרתו לחזק את הביטחון באזור ולמנוע התערבות זרה. שיתוף הפעולה הכלכלי כולל פרויקטים גדולים בתחום האנרגיה, התחבורה והתשתיות, שמטרתם לחזק את הכלכלה המקומית ולהפוך את אזרבייג'ן למרכז כלכלי באזור. שיתוף הפעולה התשתיתי כולל פרויקטים גדולים בתחום התחבורה, האנרגיה והקשרים, שמטרתם לחזק את התשתיות המקומיות ולהפוך את אזרבייג'ן למרכז אסטרטגי באזור. ההסכם בין איראן לרוסיה דרך אזרבייג'ן מצביע על שינוי משמעותי במפת הכוחות באזור הקווקז ובמזרח התיכון. ההסכם מצביע על רצון משותף לחזק את הקשרים בין שלוש המדינות ולהפוך את האזור למרכז אסטרטגי וכלכלי. ההסכם מצביע גם על רצון משותף לחזק את הביטחון באזור ולמנוע התערבות זרה. ההסכם מצביע גם על רצון משותף לחזק את הכלכלה המקומית ולהפוך את אזרבייג'ן למרכז כלכלי ואסטרטגי באזור.