הסין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, נמצאת בתהליך שינוי נרחב בחוק נגד שטיפת הון שלה, במטרה להתמודד עם אתגרים חדשים בתחום. החוק, שנקבע לראשונה בשנת 2007, עובר שינוי משמעותי כדי להתאים לעידן הטכנולוגי החדש, שבו שיטות שטיפת הון מתקדמות ומתחמקות מהרגולציה. השינויים נועדו גם להתמודד עם ביקורת בינלאומית ודרישות של גופים כמו ה-FATF (המועצה לפעולה נגד שטיפת הון), שמבקרים את מאמציה של הסין בתחום. החוק החדש, שמכיל כעת 62 סעיפים לעומת 37 בסעיף הקודם, יגדיל את האחריות של מוסדות פיננסיים וישפיל עליהם סנקציות חמורות יותר במקרה של אי-ציות. אחד מהאתגרים המרכזיים שהחוק החדש מתמודד איתו הוא השימוש בטכנולוגיות חדשות, כמו קריפטוקורנס ורכוש וירטואלי, שמשמשים כלי מרכזי לשטיפת הון. פרופסור וואנג שין, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת פקין, ציין כי בנקים תתחתיים המשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות, כמו מטבעות וירטואליים, הפכו למטרה ראשונה עבור משטרת הסין. בשנת 2022, למשל, נעצרו 63 אנשים שהיו מעורבים בשטיפת הון בסך 12 מיליארד יואן (כ-2. 3 מיליארד דולר סינגפור) באמצעות המטבע הווירטואלי טתר, שמקושר ביחס 1:1 לדולר האמריקאי.
אף על פי שהמסחר בקריפטוקורנס אסור בסין, המשטרה גילתה את העבירות לאחר שהספקים המירו את המטבעות הווירטואליים ליוואן, מה שגרם לעלייה חריגה בכמות ההעברות בחשבון הבנק של אחד מהנאשמים. ליו הונגלין, מנהל משרד עורכי הדין Mankun, המיוחד בפתרונות פיננסיים טכנולוגיים בשאנגחאי, דיווח כי בין 20 ל-30% מהמקרים שטופלו במשרד שלו קשורים לקריפטוקורנס וחקירות הקשורות לשטיפת הון. הוא צופה בהחמרה נוספת של המאמצים הרשמיים נגד שיטות אלה. החוק החדש ירחיב גם את האחריות לאנטי-שטיפת הון לא רק למוסדות פיננסיים, אלא גם לגופים שאינם פיננסיים, כמו אלה העוסקים בנדל"ן, ניירות ערך, מתכות יקרות ויהלומים. שינוי זה נועד לסגור פגמים בחוק הקיים, שמאפשרים זרימת הון בלתי חוקי דרך ערוצים אלה. פרופסור וואנג הסביר כי השינויים יתאימו גם לדרישות של ה-FATF, שצפוי לבצע את הבדיקה הבאה של מאמצי הסין נגד שטיפת הון בשנת 2025. בנוסף, החוק החדש יקים גוף חדש שתפקידו לבדוק ולנהל עסקאות בעלות ערך גבוה או חשודות, וכן ירחיב את הסמכות המשפטית של הסין על פעולות שטיפת הון שמתרחשות מחוץ לגבולותיה, אם הן פוגעות בביטחון או בזכויות הסין.
מאמציה של הסין נגד שטיפת הון התגברו בשנים האחרונות. מספר הנאשמים בעבירות שטיפת הון עלה מדי שנה מאז 2020, מ-707 אז ל-2,971 בשנת 2023, לפי נתונים מהפרקליטות העליונה של הסין. בתחילת 2022, הסין השיקה קמפיין של שלוש שנים נגד שטיפת הון, במטרה להגן על הביטחון הלאומי. אולם, לא כל הזרימת ההון הבלתי חוקית נוצרת בסין. חלק מהמזומן מגיע מפעילות פלילית מחוץ לגבולותיה, כמו סוכנותי הימורים בלתי חוקיות בדרום-מזרח אסיה, שמזרימות את הרווחים חזרה לסין. ליו, העורך הדין, ציין כי חלק מהמקרים שלו קשורים להעברות כספים בין-לאומיות, שמגיעות לסין דרך חשבונות חשודים, ומתקפאות על ידי הרשויות. הוא דיווח כי קשה מאוד לשחרר את הכספים מהקפאה, גם אם ניתן להוכיח את מקורם החוקי. ליו קרא לרגולציה יותר מתונה, שתתחשב גם בזכויותיהם של אזרחים חפים מפשע, שמקבלים עונש קולטרלי עקב קפאת הכספים. הוא אמר כי "אף על פי שאנו מבינים את דרישות אנטי-שטיפת הון, אנחנו מקווים שההחמרה בתוקף החוק לא תפגע באנשים שמקור הכספים שלהם נקי, ויכולים להוכיח את חפיותם.
"השינויים בחוק נגד שטיפת הון של הסין נועדו לא רק להתמודד עם אתגרים פנימיים, אלא גם לשמור על המוניטין הבינלאומי של המדינה. זרימת הון בלתי חוקית יכולה להזיק לא רק ליציבות הפיננסית של הסין, אלא גם להעלות חששות לגבי שיתוף פעולה עם שותפים בינלאומיים. עם זאת, החוק החדש צפוי להחמיר את המאמצים נגד שטיפת הון, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ורגולציה מחמירה, כדי לשמור על יציבות פיננסית ומניעת פגיעה בזכויות אזרחים חפים מפשע.