הביטקוין, שמאז היווסדו הפך לסמל של דמוקרטיה פיננסית ודקנטרליזציה, עומד בפני אתגר משמעותי: מי יקבע את עתידו? המאבק סביב BIP-110, הצעת שינוי טכני שנועדה לשפר את הרשת, הפך לסימן למחלוקת עמוקה בקהילת הקריפטו. הסכסוך, שפרץ ב-2015, לא רק חשף את המתחים בין מפתחי הקוד לבין הקהילה, אלא גם העלה שאלות קריטיות על הדרך בה מתקבלות החלטות בקהילות דקנטרליות. ההצעה, שנועדה להכפיל את גודל הבלוקים ברשת הביטקוין, נועדה לפתור את בעיית הצפיפות והעלויות הגבוהות בתשלום. עם זאת, היא עוררה התנגדות נחרצת מצד חלק מהקהילה, שטענו כי שינוי כזה יפגע באופיו הדקנטרלי של הרשת. המתנגדים, בראשות מפתחי הקוד הוותיקים, טענו כי ההצעה תוביל ליצירת ריכוזיות, שבה רק מעט שרתים יוכלו להתמודד עם הבלוקים הגדולים יותר. הם גם חששו כי שינוי כזה יפגע באמינות והבטחת הביטקוין כרשת דקנטרלית. מאידך, תומכי BIP-110, בראשות מפתחי הקוד החדשים, טענו כי שינוי זה הוא הכרחי כדי לשמור על הביטקוין כרשת שימושית ויעילה. הם טענו כי ללא שינוי, הרשת תהפוך לאטה ויקרה, וזה יפגע בתפוצתה העולמית.
הם גם הצביעו על הצלחת רשתות אחרות, כמו ביטקוין קאש, שאיימו על הביטקוין המקורי. המחלוקת הגיעה לשיאה ב-2017, כאשר הקהילה חולקה לשני מחנות: אלה שדגלו בשינוי (BIP-110) ואלה שדגלו בהמשך ללא שינוי. הסכסוך הגיע לשיאו כאשר קבוצת מפתחים החליטה לבצע פיצול (הארד פורק) ברשת, מה שיצר את ביטקוין קאש. הפיצול, שגרם לירידה זמנית בערך הביטקוין, היה סימן למתחים העמוקים בקהילה. ההשלכות של המאבק על הביטקוין נמשכות עד היום. הקהילה, שבעבר נחשבה לאחדות, חולקה לשני מחנות, והמחלוקות המשיכו להתעצם. הסכסוך גם העלה שאלות קריטיות על הדרך בה מתקבלות החלטות בקהילות דקנטרליות. האם יש צורך במנגנון קבלת החלטות יותר פורמלי? האם יש צורך בהנהגה מרכזית? או שהדמוקרטיה הדקנטרלית היא הדרך היחידה? ביטקוין, שמאז היווסדו הפך לסמל של דמוקרטיה פיננסית ודקנטרליזציה, עומד בפני אתגר משמעותי: מי יקבע את עתידו? המאבק סביב BIP-110 חשף את המתחים בקהילה, וההשלכות על הרשת.