טד בנק, אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בצפון אמריקה, נמצא במרכז אחד מהתיקים הגדולים ביותר של שטיפת הון בתולדות הבנקאות. בשנת 2024, הבנק הודה באשמה הן בחלק האזרחי והן בחלק הפלילי של התיק, כולל קשר להרשעתם של עובדים בכירים בבנק. ההסדר, שנחשב לפנייה היסטורית באכיפת חוקי שטיפת הון, הביא לקנסות בסך כולל של 3 מיליארד דולר, כולל קנס פלילי של 1. 8 מיליארד דולר - הסכום הגדול ביותר אי פעם שהוטל על בנק בגין עבירות כאלה. ההסדר, שנחתם לאחר חקירה ממושכת של משרד המשפטים האמריקאי, חשף כי טד בנק לא רק לא מימש את תפקידיו לפי חוק הבנקאות הסודית (Bank Secrecy Act), אלא גם לא דיווח על פעילות חשודה של לקוחות בסך 18. 3 טריליון דולר בין השנים 2014 ל-2023. חוק הבנקאות הסודית, שנחקק ב-1970, מחייב את הבנקים לפתח תוכניות למניעת שטיפת הון, אך טד בנק לא הצליח לעמוד בדרישות אלה. ההסדר גם כלל את חובת הבנק לשתף פעולה עם המשרד לביטחון הפנים בחקירות נוספות נגד עובדים, מנהלים ודירקטורים של הבנק. זהו שינוי משמעותי בהליכי האכיפה, שכן בעבר, בנקים גדולים כמו HSBC, שדינו ב-2012 בקנס של 1.
9 מיליארד דולר בגין שטיפת הון לטובת קרטלים סמים, ארגוני טרור ומדינות תחת סנקציות, לא ננקטו צעדים נגד עובדים פרטיים. אולם, הפעם, משרד המשפטים החליט להעמיד לדין עובדים בכירים בטד בנק. בינואר 2026, וילפרדו אקינו, מנהל סניף בניו יורק, הודה באשמה בקשר לשטיפת הון, והפך לעובד הבכיר הראשון בטד בנק שהורשע בעבירות אלה. אקינו, שהיה אחראי לדיווח על פעילות חשודה, סייע לרשת שטיפת הון להעביר מאות מיליוני דולר דרך חשבונות הבנק, תוך התעלמות ממחויבויות הדיווח. הוא גם קיבל מתנות בסך 11,000 דולר מהמנהל של הרשת, דה יינג סזה, שברח לאחר מכן. ההסדר כולל גם את הדין של ג'ונאטן סטיבן רודריגז, עובד סניף בפלורידה, שגם הוא הודה באשמה בקשר לשטיפת הון. משרד המשפטים הצהיר כי צפוי להמשך הליכים פליליים נגד עובדים נוספים, מה שמעיד על שינוי משמעותי באכיפת חוקי שטיפת הון. ההשלכות של התיק הגדול הזה על עולם הבנקאות הן רחבות. ראשית, הוא מצביע על כך שהבנקים הגדולים לא רק צריכים לשפר את מערכות האכיפה הפנימיות שלהם, אלא גם צריכים להיות מוכנים לשתף פעולה עם הרשויות באכיפת החוק.
שנית, הוא מראה כי העונשים הפליליים לא יישארו רק על הבנקים עצמם, אלא יגיעו גם לעובדים הפרטיים שמעורבים בשטיפת הון. בנוסף, התיק מראה את החשיבות של חוק הבנקאות הסודית, שמטרתו למנוע את שטיפת ההון של ארגוני פשע, טרור ומדינות תחת סנקציות. הבנקים, כמוסדות פיננסיים מרכזיים, צריכים להיות חלק מהמאמץ העולמי למנוע את שטיפת ההון, שכן היא מהווה בסיס לפעילות פלילית רחבה. ההסדר עם טד בנק הוא גם אזהרה לבנקים אחרים, שכן הוא מראה כי המשרד לביטחון הפנים לא יסתפק בקנסות אזרחיים, אלא ינסה להעמיד לדין גם את העובדים הפרטיים שמעורבים בשטיפת הון. זהו שינוי משמעותי בהליכי האכיפה, שיכול להביא לשינוי בתרבות הבנקאות ולשיפור באכיפת חוקי שטיפת הון. בהמשך, צפוי שהמשרד לביטחון הפנים ימשיך בחקירות נגד עובדים נוספים בטד בנק, וכן בבנקים אחרים שייתכן שמעורבים בשטיפת הון. התיק הגדול הזה הוא פנייה היסטורית באכיפת חוקי שטיפת הון, ויש לו השפעה רחבה על עולם הבנקאות והפיננסים.