אופסק, או אבטחת מידע אופרטיבית, היא אחד הגורמים החשובים ביותר בהגנה על מידע רגיש בצבא ובמערכות הביטחון. המוטו "שפתיים רופפות יכולות להרוס מסלולי נחיתה" הוא יותר מאשר סיסמה - הוא אזהרה חמורה על הסכנות הנשקפות מדליפת מידע לא נכון. בסיס חיל האוויר ראמסטיין, למשל, הוא דוגמה בולטת למקום שבו אופסק היא חיונית ביותר, בשל תפקידו המרכזי בפעילות צבאית בינלאומית. ההבנה של אופסק מתחילה בהכרה בכך שהמידע הרגיש אינו מוגבל רק למסמכים סודיים או תקשורת רשמית. כל דבר, החל מדיונים בלתי פורמליים ועד ציוצים ברשתות החברתיות, יכול להיות מקור לדליפת מידע. בצבא, למשל, מידע על תנועות כוחות, תוכניות מבצעיות או תצורות הגנה יכול להיות מסוכן ביותר בידי אויב. לכן, כל חייל, קצין או עובד אזרחי חייב להיות מודע לאופסק ולפעול בהתאם. אחד מהאתגרים הגדולים באופסק הוא ההבנה של "אזרחים" - אנשים שאינם חלק מהצבא אך עובדים בסביבתו, כגון עובדי תשתית או ספקי שירותים. גם הם חייבים להיות מודעים לחשיבות של אופסק, שכן דליפת מידע על ידי אדם שאינו חייל יכול להיות מסוכן כמו דליפת מידע על ידי חייל.
למשל, עובד שמגלה בטעות מידע על תנועות מטוסים בסיס ראמסטיין יכול לספק מידע חשוב לאויב. אופסק אינה רק על סודיות, אלא גם על תפיסת מידע. כל מידע, גם אם הוא לא סודי, יכול להיות משמעותי אם הוא נפל בידי האויב. לכן, חשוב להבין מה מידע רגיש, מה מידע שאינו רגיש, ומה מידע שאינו רלוונטי כלל. לדוגמה, מידע על שעות הפעלה של מסלולי נחיתה בסיס ראמסטיין יכול להיות רגיש, אך מידע על מזג האוויר יכול להיות פחות רגיש, אלא אם כן הוא קשור ישירות לפעילות צבאית. אופסק כוללת גם את הנושא של "אבטחת פיזית" - הגנה על מידע באמצעות אמצעים פיזיים. למשל, סגירת מסמכים בספארי או שימוש במכשירי תקשורת מאובטחים. אופסק פיזית כוללת גם את ההבנה של "אזרחים" - אנשים שאינם חלק מהצבא אך עובדים בסביבתו, כגון עובדי תשתית או ספקי שירותים. גם הם חייבים להיות מודעים לחשיבות של אופסק, שכן דליפת מידע על ידי אדם שאינו חייל יכול להיות מסוכן כמו דlipת מידע על ידי חייל. למשל, סגירת מסמכים בספארי או שimeq